<h1>ספר אהל מועד שער הברכות דרך שלישי</h1>
<h2>דף כח:</h2>
הנכנס לבה"מ אומר יה"ר מיאו"א שלא אכשל בדבר הלכה ולא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ולא על אסור מותר ולא על מותר אסור ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, וביציאתו אומר מודה אני לפניך יאו"א שנתת חלקי מיושבי בהמ"ד ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם מקבלים פורענות אני משכים לד"ת והם משכימים לדברים בטלים אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העוה"ב והם רצים לבאר שחת. על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב, על הגשמים מברך על שלו שהחינו ועל של חבירו הטוב והמטיב, פי' שיש שותפות לחברו עמו בשדה, ואם אין לו שדה מברך מודים אנחנו לך יאו"א על כל טפה וטפה שהורדת לנו מן השמים ואלו פינו מלא שירה כים כו' ברוך רוב ההודאות ואל התשבחות, אמרו לו מת אביו והניח נכסים אם יש לו אחים או יורשים אחרים עמו בתחילה מברך דיין האמת ולבסוף הטוב והמטיב, לא היו לו אחין ולא יורשין עמו בתחילה מברך ב"ד האמת ולבסוף שהחינו. מנין שמברך אדם על הרעה כשם שמברך על הטובה דכתיב בכל מאודך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד, הצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא.
<h2>דף מג.</h2>
על כל המוגמר מברך לפי מה שהם אם המוגמר מעץ מברך בורא עצי בשמים ואם מעשב מברך עש"ב ואם היה מוסק שהוא ממין חיה מברך ב"מ בשמים, מוגמר שלא נעשה להריח בעצמו אין מברכין עליו, וכן אין מברכין בבגדים המוגמרים לפי שאין שם כ"א ריח לבד ואין שם מעיקר הבושם.
<h2>דף מג:</h2>
היוצא בימי ניסן וראה אילנות שהוציאו פרח אומר ברוך שלא חיסר מצורכינו כלום וברא בעולמו אילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם. הרואה פרי חדש ונהנה בראיתו מברך שהחיינו, ואין זה אלא רשות לדעת קצת מן החכמים ומי שאינו נהנה בראיה אינו מברך שהחיינו עד שיאכל ממנו.
<h2>דף נג.</h2>
על כל ריח שאדם נהנה בו מברכין חוץ מריח טוב שיש אסור אם מריח בו. שמן העשוי להעביר ריח רע או מזוהמא אין מברכין עליו. על מיני העץ שיש להם ריח טוב מברך בורא עצ"ב ועל מה שאינו עץ ולא עשב מברך ב"מ בשמים. על כל פרי הראוי לאכילה שיש בו ריח טוב מברך ברוך שנתן ריח טוב בפירות, ואול'ש ולי'רי ואלחאב'קא ורושש מברך עליהם בורא עצ"ב. וי"א שהורד פרי הוא ועל שמן הקולט ריח הוורד מברכין עליו כמו שמברכין על הוורד עצמו וכן בריח מי הוורד עצמו, כת' הר"מ על הכל אם אמר ב"מ בשמים יצא, דבר שהוא ספק אם מין עץ הוא או מין האדמה מברך עליו ב"מ בשמים, הנכנס לחנותו של בשם מברך ב"מ בשמים נכנס ויצא נכנס ויצא מברך על כל פעם ופעם.
<h2>דף נד.</h2>
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה, ודוקא בפעם ראשונה הוא שחייב לברך אבל מכאן ואילך רשות. וי"א שבהפסקה של שלשים יום מברך כמו שאמרו גבי רואה את הים הגדול, ולא כ"כ הר"מ כמו שיתבאר בנתיב זה. על נס של אדם מסויים אע"פ שהוא יחיד מברכין באותו מקום שנעשה לו נס על קדושת השם כגון כבשן האש ובור האריות של דניאל, ועל נס אביו או רבו מברך. הרואה חכמי אה"ע אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם ועל מלכי אה"ע אומר ברוך שנתן מכבודו לב"ו. הרואה בא"י מקום שנעקרה משם ע"ז אומר ברוך שעקר ע"ז מארצנו, מה שמברך הרואה בתי האומות וקבריהם אומר כמו שכתבתי בח"ג, על הזיקים והוא כוכב שרץ ונראה כשבט ועל הזועות ועל הרעמים ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם, הרואה הים הגדול אומר ברוך שעשה הים הגדול ועל שאר הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית. ועל כל אלו והם מקומות קבועים אינו מברך אלא מל' יום לל' יום. הרואה אשתו של לוט מברך ברוך דיין האמת, הרואה אוכלוסי ישראל שהם ששים רבוא מברך ברוך חכם הרזים ועל אוכלוסי א"ה אומר בושה אמכם כו', הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו, הרואה חבירו לאחר ל' יום אומר שהחיינו, לאחר יב"ח אם הוא שמח בראיתו אומר ברוך מחייה המתים, הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה, בחורבנן אומר ברוך דיין האמת. הרואה קברי ישראל אומר אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והמית אתכם בדין והוא עתיד להחיותכם ולהקימכם ברוך מחיה המתים. הרואה אדם שהוא אדום מברך ברוך משנה הבריות, והרואה את הכושי ומי שהוא לבן ביותר והרואה את הקפח מברך ברוך משנה הבריות. ראה את החיגר ואת הסומא והקיטע והמוכה שחין אומר ברוך דיין האמת, ואם ממעי אמן היו כן אומר ברוך משנה הבריות. כתב אהר"א נראה דכל זה על אדם שהוא מצטער עליו, ואינו מברך אלא פעם ראשונה וכן בריות טובות ואפי' של גוים פ' ראשונה מברך עליהם ולא יותר ואפי' על אחרים, אלא אם ראה נאים מהם וכן ברוא' קברי ישראל וקברי אוה"ע אינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה אבל אומר הוא על אחרים. ועל הברקים ועל הרעמים וכיוצא בהם שהשניים אינם הראשונים עצמן מברך עליהם בכל עת חידושן, ודוקא שהפסיקו בפיזור עבים אבל אם לא הפסיקו דיו בפעם אחד כל היום. הרואה חלום ואינו יודע מהו אם טוב אם רע יעמוד לפני הכהנים בעת שנושאין כפיהם ויאמר רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא כו' עד ויהיו לי לשלום ויכוין להפסיק עם הכהנים כדי שיאמרו הכל אמן, וכשמחזירין פניהם יאמר השוכן בגבורות שלום שים שלום עלינו, לא היו שם כהנים יאמר כן כשש"צ אומר ברכת כהנים. הרואה בבל הרשעה אומר ברוך שהחריב בבל, ראה ביתו של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע, ראה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו, ראה הפיל והקוף והקיפוף אומר ברוך משנה את הבריות, ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו, הרואה הקשת אומר בא"י אמ"ה הנאמן בבריתו וקיים במאמרו וזוכר הברית, הרואה חמה בתקופתה וזהו ביום תקופת ניסן של המחזור של כ"ח שנה, והרואה לבנה בטהרתה וזהו כשתחזור הלבנ' לתחילת מזל טלה בתחי' החודש ולא תהיה נוטה אלא לצד צפון ולא לצד דרום. והרואה הכוכבים במשמרותם וזהו כשיחזרו כל כוכב וכוכב מה' הכוכבים הנשארים והם שצ"מ נ"ך לתחילת מזל טלה, והרואה מזלות בעתם וזהו בכל עת שיראה מזל טלה עולה לצד מזרח, ויש מפרשים בזמן שהם חוזרין למקום שהיו בשעת בריאת העולם אומר ברוך עושה בראשית, דעת הירוש' שכל ברכות הללו של הרואה צריכות שם ומלכות וכן דעת רש"י. ואהר"א כת' שכל ברכות הללו של הרואה אינן צריכות לא שם ולא מלכות לפי שהם קבועות, וראיותיו אינן נראות נכונות בזה. כתב הרמב"ן ברכות של שבח באותן שבפרק הרואה ודאי לאו עובר לעשייתן מברכין אותן שאין ראוי לומר שנעצים עינינו כשנתקרב אל הים הגדול אלא רואה ומברך וכן בכולן, מיהו בירוש' אמרו במס' ברכות גבי ברקים דאם יכול לברך תכ"ד יצא ואם לאו לא יצא, נר' שאין ברכות השבח אלא תוך כדי דיבור של ראיה ושמיעה.
<h2>דף נד:</h2>
אמר ר"י אמ"ר ארבעה צריכים להודות בפני יו"ד ושנים מהם ת"ח, יורדי הים פי' אפילו במקום קרוב, והולכי דרכים פי' כל שהלך עד פרסה, ומי שהיה חולה כל שעלה למטה מחמת אותו חולי כשעומד צריך להודות, וכן מי שהיה חבוש בבית האסורין ויצא. וכתב הרא"ה שאם לא מצא יו"ד מברך בלא יו"ד אך צריך להמתין שלשים יום לעשות המצוה כהלכתה. מאי מברך הגומל לחייבים טובות. ואומר רמב"ן שכל דרך בכלל סכנה ואפי' בפחות מפרסה מודה, ולא נהגו כן. ואומר רשב"א שאפי' בחולי קבועה מזמן לזמן ואע"פ שניצול ממנו מזמן לזמן מודה.
<h2>דף נט:</h2>
כל המברך על החודש בזמנו כאלו הקביל פני שכינ' וצריך לברך מעומד שהרי עדות הוא על השי"ת שהוא ברא העולם, ועדו' מעומד דכתי' ועמדו שני האנשים, ועומר דכתיב בי' מהחל חרמש בקמה שזה כאילו אמר בקומה, ומדכתיב ביה לכם דהיינו וספרתם לכם, ובציצית ומילה דכתיב בהו לכם ג"כ מעומד ופי' במילה ברכה להכניסו, על החודש מאי מברך בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וגו'. עד מתי מברכין על החודש עד שתתמלא פגימתו שזהו כל ט"ו יום.
מי שבנה בית חדש או קנה כלים חדשים מברך שהחינו וכתב אהר"א דחדשים דנקט למעוטי מכרן וחזר וקנה אותן. וברכה זו מברך אותה בשעת קנייתן אע"פ שעדיין לא נשתמש בהן. וכתב ר"י בר שמואל שצריך שיהיו הכלים חשובים שיהא לבו שמח בהן ואז צריך לברך שהחיינו. ואמרו בירושלמי שהקונ' לו ולביתו כלים חדשים מברך הטוב והמטיב.
<h2>דף ס.</h2>
ההולך למוד את גרנו אומר יה"ר מי"א שתשלח ברכה במעשה ידינו. התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי זה. מדד ואח"כ ברך הרי זו תפלת שוא. וכתב רש"י שאומר בה הזכרה ומלכות אע"פ שהיא רשות וה"ה לשאר ברכות.
הנכנס לכרך מברך שתים בכניסתו ושתים ביציאתו, בכניסתו מהו אומר יה"ר מי"א שתכניסני לכרך זה לשלום, נכנס לשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלד'י שהכנסתני לשלום, בקש לצאת אומר יה"ר מלפניך יאו"א שתוציאני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כן תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב.
<h2>דף ס:</h2>
הנכנס לבית הכסא אע"פ שאינו צריך אלא לקטנים אומר התכבדו מכובדים, וכשיצא משם יטול ידיו ויברך ענ"י ואשר יצר. נכנס לבית המרחץ אומר יה"ר מיאו"א שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מזה ומכיוצא בזה לעת"ל, כשיצא משם מברך בא"י אמ"ה שהצלתני מן האור. הנכנס להקיז אומר יהי רצון מלפניך יאו"א שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חנם אתה, אחר שהקיז אומר ברוך רופא חולים.
